לדלג לתוכן

Wake On Lan

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחבר פיזי של Wake-on-LAN (החפץ הלבן בתחתית התמונה) שהיווה חלק מהרכיב IBM PCI Token-Ring Adapter 2

Wake On LAN – הפעלת מחשב מרחוק היא טכנולוגיה המאפשרת להפעיל או להעיר מחשב ממצב שינה על ידי שליחת הודעת רשת.

ההודעה נשלחת בדרך כלל על ידי תוכנית ממחשב באותה הרשת (LAN). ניתן גם לשלוח את ההודעה מרשת אחרת דרך האינטרנט.

אינטל ו-IBM יצרו באוקטובר 1996 את AMA – Advanced Manageability Alliance (בתרגום חופשי – "ברית ניהול מתקדם"). באפריל 1997 הברית הזו הציגה לראשונה את טכנולוגיית Wake-on-LAN[1][2].

עקרון הפעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורי רשת, פרוטוקולי רשת והאינטרנט עצמו מבוססים על חבילות מידע שנשלחות בין מחשבים. טכנולוגיית ה-WOL מבוססת על חבילת מידע מיוחדת הנקראת "חבילת קסם" (Magic packet) שנשלחת בדרך כלל לכל המחשבים ברשת ב-Broadcast. המחשב המוער אינו יודע האם הבקשה התקבלה מהרשת הפנימית או מהאינטרנט. חבילת הקסם תעבוד רק אם כרטיס הרשת של המחשב המוער תומך בפרוטוקול WOL והוא דלוק בהגדרות ה-BIOS שלו.

פקטת הקסם יכולה להיות כל frame בשכבת הקו שמכיל איפשהו בתוכן שלו שישה בתים עם הערך 255 (FF FF FF FF FF FF), שאחריהם 16 חזרות של שישה בתים שהם כתובת ה-MAC של המחשב שאותו רוצים להעיר – כלומר סך הכל 102 בתים.

מאחר שהתוכן יכול להיות בכל מקום בתוך הפקטה, ניתן להשתמש בכל פרוקוטול של שכבת הרשת ושכבת התעבורה, אם כי נהוג לשלוח אותה בפרוטוקול UDP לפורט 0 (פורט שמור), 7 (Echo Protocol), או 9 (Discard Protocol)[3].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.