STS-51-L
 | |||
 | |||
| משמאל לימין: סמית, סקובי, ומקנייר מאחור: אוניזוקה, מקאליף, ג'רוויס ורזניק | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מעבורת | צ'לנג'ר | ||
| כן שיגור | 39-A | ||
| שיגור | 28 בינואר 1986 16:38 | ||
| נחיתה | 3 בפברואר 1986 12:12 (תוכנן) | ||
| משך המשימה | דקה ו-13 שניות (תוכנן: 6 ימים ו-34 דקות) | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
121,778 ק"ג  | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 96 (תוכנן) | ||
| אפהליון |
295 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
285 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
90.4 דק' | ||
| גובה מסלול | 280 ק"מ (תוכנן) | ||
| נטיית מסלול | 28.5 מעלות (תוכנן) | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
דיק סקובי, רונלד מקנייר, גרגורי ג'רוויס, ג'ודית רזניק, מייקל ג'ון סמית', אליסון אוניזוקה, כריסטה מקאוליף | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
  | |||
STS-51-L, הייתה משימה בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א. הצ'לנג'ר שוגרה ב-28 בינואר 1986 כשעל סיפונה שבעה חברי צוות. בפיצוץ שאירע שניות לאחר השיגור עקב כשל במערכת טילי ההנעה נהרגו כל אנשי צוותה.
ההתפוצצות בעת השיגור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסון צ'לנג'ר
המעבורת התפוצצה 73 שניות לאחר שיגורה, וכל אנשי צוותה נהרגו באסון. ועדת חקירה שהוקמה בעקבות התאונה קבעה כי הפיצוץ נגרם עקב אטם בטיל ההאצה, שנפגם כתוצאה מהטמפרטורה הנמוכה, ששררה ביום השיגור. כתוצאה מכך, גזים לוהטים נפלטו ממנו וחיממו את מכל הדלק הנוזלי הגדול שבגחון המעבורת, עד שהמכל התפוצץ. בנוסף מצאה הוועדה שלל כשלים ארגוניים בנאס"א ובתוכנית מעבורת החלל שאפשרו את התרחשות האסון, והמליצה על שינויים רבים בתוכנית. בעקבות התאונה קורקעו כל מעבורת החלל של נאס"א למשך כשנתיים וחצי עד לטיסת STS-26 של מעבורת החלל דיסקברי ב-29 בספטמבר 1988, וקצב הטיסות צומצם במידה ניכרת ולא שב מעולם להיות כשהיה קודם לכן. למרות שלל השינויים שנעשו בתוכנית מעבורות החלל בעקבות ממצאי ועדת החקירה והדגש הרב שהושם על בטיחות, ב-1 בפברואר 2003 התרחש אסון נוסף בסיום משימת STS-107, כשמעבורת החלל קולומביה התפרקה במהלך חזרתה לאטמוספירת כדור הארץ. אסון זה הוביל אף הוא לקרקוע מעבורות החלל למשך כשנתיים וחצי, ולשינויים רבים בתוכנית.
צוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפקד המשימה: פרנסיס סקובי (Francis "Dick" Scobee)
- טייס: מייקל סמית (Michael J. Smith)
- מומחית משימה: ג'ודית רזניק (Judith Resnik)
- מומחה משימה: אליסון אוניזוקה (Ellison Onizuka)
- מומחה משימה: רונלד מקנייר (Ronald McNair)
- מומחה מטען: גרגורי ג'רוויס (Gregory Jarvis)
- מומחית מטען: כריסטה מקאוליף (Christa McAuliffe)
המשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרות שתוכננו למשימה:
- פריסת לוויין ה-Tracking Data Relay Satellite-2
- ניסויי דינמיקה בנוזלים
- ניסוי מתוך תוכנית מעקב של פעילות כוכב השביט, הלי.
- Phase Partitioning Experiment
- ניסויים עבור סטודנטים
- הכנת שני שיעורים עבור סטודנטים כחלק מפרויקט "מורה בחלל"
סמל המשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמל המשימה עוצב על ידי אנשי הצוות. הוא מייצג את השתתפותם בתוכנית המעבורות של נאס"א, על סיפונה של הצ'לנג'ר, הסמל מסמל את ההמראה ממרכז החלל קנדי בפלורידה. הסמל מראה את השביט הלי. מקאליף היא המורה הראשונה בחלל וליד שמה יש תפוח.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| משימות מעבורת החלל צ'לנג'ר | ||
|---|---|---|
| משימות | STS-6 • STS-7 • STS-8 •STS-41-B • STS-41-C • STS-41-G • STS-51-B • STS-51-F • STS-61-A • STS-51-L | 
|
| ראו גם | אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר | |