רישיון להרוג (1989)
כרזת הסרט בעברית | |
מבוסס על | סיפור מאת איאן פלמינג |
---|---|
בימוי | ג'ון גלן |
הופק בידי | אלברט ברוקולי, מייקל וילסון |
תסריט | ריצ'רד מייבאום, מייקל וילסון |
עריכה | ג'ון גרובר |
שחקנים ראשיים | טליסה סוטו |
מוזיקה | מייקל קאמן, וולטר אפאנאסייף |
צילום | אלק מילס |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
חברת הפקה | הפקות Eon, מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 13 ביוני 1989 |
משך הקרנה | 133 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | מתח |
הכנסות | 156.1 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | licensetokill |
סרט קודם | 007 באזור המסוכן |
סרט הבא | גולדן איי |
סרטים בסדרה | ג'יימס בונד |
דף הסרט ב־IMDb | |
רישיון להרוג (באנגלית בריטית: Licence to Kill, באנגלית אמריקנית: License to Kill) הוא סרט קולנוע בריטי-אמריקאי, ה-16 בסדרת סרטי ג'יימס בונד, משנת 1989. הסרט, בכיכובו של השחקן טימותי דלטון, מבוסס על הספר חיה ותן למות בשילוב מרכיבים מהסיפור הקצר "The Hildebrand Rarity" פרי עטו של הסופר איאן פלמינג. עלילת הסרט עוקבת אחר הסוכן החשאי בונד, אשר פורש משירות הוד מלכותה ורודף לבדו אחר איש המאפיה וסוחר ההרואין הלטיני פראנץ סאנצ'ז.
מלבד דלטון, שהסרט היה בשבילו השני והאחרון בסדרה בו שיחק, שיחקו בסרט רוברט דאבי, טליסה סוטו, קארי לוול ובניסיו דל טורו.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרכם לקי וסט לחתונתו של פליקס לייטר, חברו הוותיק של ג'יימס בונד ואיש ה-CIA, בונד ולייטר נקראים על ידי אנשי המחלקה למלחמה בסמים לטוס במסוק לאיי בהאמה כדי להשתתף בלכידתו של ברון הסמים פרנץ סאנצ'ז. סאנצ'ז יצא ממקלטו הבטוח במדינת איסטמוס הבדיונית בעקבות חברתו הבוגדנית לופה לאמורה (טליסה סוטו). סאנצ'ז בורח במטוס קל, ובונד יורד, קשור ברתמה, מן המסוק אל זנב המטוס, וקושר אותו לכבל גרירה. השניים מגיעים לחתונה בצניחה מן המסוק, באיחור גדול.
סאנצ'ז העצור נמלט לאחר ששיחד ב-2 מיליון דולר את הסוכן אד קיליפר, ושולח אנשים בראשות סגנו דריו (בניסיו דל טורו) לביתו של פליקס. פליקס מובל למכון מחקר ימי בהנהלת מילטון קרסט, מאנשיו של סאנצ'ז, וכריש לבן המוחזק שם בבריכה פוצע אותו קשות.
בונד, שעמד לטוס למשימה באיסטנבול, שומע שסאנצ'ז נמלט, ומבין שפליקס במצוקה. הוא מוצא בבית את פליקס הפצוע ואת גופתה של אשתו. בונד ושארקי, שותפו של פליקס, חודרים למכון המחקר, נאבקים בקיליפר ומשליכים אותו אל מותו במלתעות הכריש.
M (רוברט בראון) קורא לבונד לפגישה בבית ארנסט המינגוויי ומורה לו להפסיק את המרדף אחרי סאנצ'ז, ושולל את רישיונו להרוג. בונד מודיע על התפטרותו ונמלט.
בונד מתגנב בעזרת שארקי לספינתו של קרסט, ופוגש שנית את לופה לאמורה. שארקי נתפס ונהרג. בונד מחבל בצוללת זעירה, מסכל עסקת סמים, ונמלט במטוס ימי עם מיליוני דולרים מכספו של סאנצ'ז.
בונד מוצא בביתו של לייטר דיסק מידע שחמק מעיניהם של הפושעים, ובאמצעותו מגיע לפגישה עם הטייסת פאם בובייה (קארי לוול). השניים נאבקים בדריו ואנשיו, ובובייה מטיסה את בונד לאיסטמוס סיטי. בונד מתאכסן במלון בבעלותו של סאנצ'ז, מפקיד את הכסף בבנק בבעלותו, ומושך תשומת לב כשהוא מהמר בקזינו בבעלותו. לופה מפגישה את בונד עם סאנצ'ז, והוא מציע לסאנצ'ז לעבוד עבורו.
בלילה שלמחרת מנסה בונד להתנקש בחייו של סאנצ'ז באמצעות אקדח חתימה שקיו סיפק לו. הוא נתפס בידי סוכני המחלקה למלחמה בסמים של הונג קונג, שהגיעו לעיר במטרה לחדור לארגונו של סאנצ'ז, במסווה של סוחרי סמים סיניים. הם פועלים יחד עם נציגו של M, שהוטל עליו לתפוס את בונד המרדן ולהחזירו ללונדון. בונד מורדם בזריקה. אנשיו של סאנצ'ז, בראשות קצין האבטחה הלר, חודרים לבניין והורגים את הסוכנים הבריטיים.
בונד מתעורר בביתו של סאנצ'ז. לופה מספרת לו שקרסט יגיע בערב בספינתו לאיסטמוס, כדי לדווח על המהומה בספינה. בונד מספר לסאנצ'ז שקרסט שלח את הסינים להרוג אותו, והם תפסו את בונד כשניסה לעצור אותם.
בונד מתחמק מן האחוזה בעזרת לופה. בסיועם של בובייה וקיו, הוא ממקם את כספו של סאנצ'ז בתא הלחץ בספינתו של קרסט. אנשי סאנצ'ז מוצאים את הכסף, וסאנצ'ז מנפח והורג את קרסט באמצעות הפחתת הלחץ בתא. כשסאנצ'ז חוזר לאחוזה הוא מוצא את בונד בחדרו. בונד מעורר בו חשדות כלפי שאר הבכירים בארגונו, בטענה שלא ייתכן שקרסט ניסה לפעול נגדו לבדו.
למחרת, בונד נוסע עם סאנצ'ז למעבדה הסודית שלו. דריו מזהה אותו וחושף את זהותו בפני סאנצ'ז, ובונד מצית שרפה במעבדה. במהלך ההתארגנות לנטישת המתקן, סאנצ'ז מאיים להרוג את בונד באמצעות המכונה המשמשת לפרוק חבילות ההרואין. בובייה מצילה את בונד, ובמהלך המאבק דריו נופל למכונת החיתוך ונהרג. בונד ובובייה עוברים על פני גופתו המשופדת של הלר, שניסה לגנוב מסאנצ'ז טילים נגד מטוסים.
בובייה מורידה את בונד ממטוס קל אל שיירת משאיות המיכל של סאנצ'ז, המובילות מן המעבדה הרואין מומס בדלק בשווי של עשרות מיליוני דולרים. בונד משתלט על משאית ורודף אחרי סאנצ'ז בכביש הררי. במהלך המרדף, המיכליות היקרות עולות באש. בסופו, סאנצ'ז נאבק בבונד ומאיים להרוג אותו בחרב. ג'יימס מדליק את המצית שפליקס נתן לו בחתונתו, וסאנצ'ז נהרג כשבגדיו הספוגים בדלק עולים באש.
בסוף הסרט, פליקס יוצר קשר עם בונד ומספר לו ש-M מאפשר לו לחזור לשירות הוד מלכותה, ומחזיר לו את הרישיון להרוג. בנוסף פליקס מתחתן עם אהובתו החדשה, אשתו לשעבר של סאנצ'ז.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנת התסריט החלה מיד לצאת הסרט הקודם בסדרה, 007 באזור המסוכן. התסריט הראשוני נכתב על ידי ריצ'רד מייבאום ומייקל וילסון. לתסריט לא היה דמיון רב לסיפור המקורי של פלמינג. הצילומים עצמם נערכו בין 18 ביולי ל-18 בנובמבר 1988. רוב הצילומים נערכו במקסיקו. שאר הצילומים נערכו בפלורידה.
הפצת הסרט וביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכורת הסרט התקיימה ב-13 ביוני 1989 בלונדון. על הסרט נמתחה ביקורת רבה בשל האלימות הרבה שמופיעה בו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "רישיון להרוג", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "רישיון להרוג", באתר נטפליקס
- "רישיון להרוג", באתר AllMovie (באנגלית)
- "רישיון להרוג", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "רישיון להרוג", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "רישיון להרוג", באתר Metacritic (באנגלית)
- "רישיון להרוג", באתר אידיבי
- "רישיון להרוג", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סרטי ג'יימס בונד | ||
---|---|---|
שון קונרי | ד"ר נו (1962) • מרוסיה באהבה (1963) • גולדפינגר (1964) • כדור הרעם (1965) • אתה חי רק פעמיים (1967) • יהלומים לנצח (1971) | |
ג'ורג' לייזנבי | בשרות הוד מלכותה (1969) | |
רוג'ר מור | חיה ותן למות (1973) • האיש בעל אקדח הזהב (1974) • המרגלת שאהבה אותי (1977) • מונרייקר (1979) • לעינייך בלבד (1981) • אוקטופוסי (1983) • רצח בעיניים (1985) | |
טימותי דלטון | 007 באזור המסוכן (1987) • רישיון להרוג (1989) | |
פירס ברוסנן | גולדן איי (1995) • מחר לנצח (1997) • העולם אינו מספיק (1999) • למות ביום אחר (2002) | |
דניאל קרייג | קזינו רויאל (2006) • קוונטום של נחמה (2008) • סקייפול (2012) • ספקטר (2015) • לא זמן למות (2021) | |
הפקות לא-רשמיות | קזינו רויאל (1967, דייוויד ניבן ואחרים) • לעולם אל תאמר לעולם לא (1983, שון קונרי) |