רוסיון (חבל ארץ)

רוסיון (מחוז)
Roussillon

סמל רוסיון דגל רוסיון
מדינה / טריטוריה	צרפת צרפת
חבל ארץ	אוקסיטניה (חבל מנהלי) אוקסיטניה
בירת המחוז	פרפיניאן
תאריך ייסוד	1659
שטח	3,500 קמ"ר
תאריך נטישה	1790
קואורדינטות	42°30′N 2°45′E / 42.5°N 2.75°E / 42.5; 2.75
מפת מיקום מפה מפורטת tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

רוסיון (בצרפתית: Roussillon; בקטלאנית: Rosselló; באוקסיטנית: Rosselhon) הוא פרובינציה היסטורית של צרפת שתואמת במידה רבה לרוזנות רוסיון וחלק מרוזנות סרדניה של נסיכות קטלוניה לשעבר. הוא חלק מאזור צפון קטלוניה או קטלוניה הצרפתית (הראשונה משמשת את דוברי הקטלאנית והאחרונה בשימוש על ידי דוברי הצרפתית), המקבילה בערך למחוז דרום צרפת של פירנה-אוריאנטל של ימינו (עם רוסיון, קונפיין ופנואילס) באזור לשעבר של לנגדוק-רוסיון (היום אוקסיטניה).

השם רוסיון נגזר מרוסינו (רוסליונה, טירת רוסלו), מקום מבוצר קטן ליד פרפיניאן של ימינו שבו נפגשו ראשי גאליה כדי לשקול את בקשתו של חניבעל לכנס. האזור היווה חלק מהפרובינציה הרומית גאליה נארבוננסיס משנת 121 לפנה"ס עד שנת 462 לספירה, כאשר הוא נמסר עם שאר חלקי ספטימניה לידי הוויזיגותי תאודוריק השני. יורשו, אמלאריק, עם תבוסתו על ידי כילדברט הראשון בשנת 531, פרש להיספניה, והשאיר מושל בספטימניה.

בשנת 719 חצו הסרצנים את הפירנאים ושמרו על ההגמוניה הפוליטית של ספטימניה עד לתבוסתם הסופית בשנת 759 על ידי פפין הגוץ, שהמשיך לכבוש את רוסיון לאחר שכבש את נרבון. רוסיון נכבשה על ידי הקרולינגים בשנת 760. עם הפלישה להיספניה בשנת 778, מצא קרל הגדול את ה-Marca Hispanica חרבה על ידי מלחמה והתושבים התיישבו בהרים. הוא העניק כמה אדמות במישורים לפליטים וויזיגותיים מהיספניה המורית והקים כמה מנזרים. בשנת 792, הסרצנים שוב פלשו לצרפת, אך הם נהדפו על ידי הרוזן גיום מטולוז – העוצר של הילד לואי החסיד, מלך אקוויטניה – שההגמוניה שלו השתרעה לתוך קטלוניה.

החלקים השונים של ממלכתו עם הזמן גדלו למחוזות אלודיאליים, ובשנת 893 הפך סונייר השני לרוזן התורשתי הראשון של רוסיון. אבל שלטונו השתרע רק על החלק המזרחי של מה שהפך למחוז המאוחר יותר. החלק המערבי, סרדניה (צרפתית, Cerdagne), נשלט בשנת 900 על ידי מירו כרוזן ראשון, ואחד מנכדיו, ברנאט, הפך לרוזן התורשתי הראשון של החלק האמצעי, או בסלו. הרוזנים של רוסיון היו קשורים לבני דודיהם הרוזנים של אמפוריס בסכסוך בן מאות שנים עם האצילים הגדולים שמסביב. הרוזן ז'ירארד הראשון השתתף במסע הצלב הראשון בעקבות רמון הרביעי מטולוז, והיה מהראשונים שדרכו בירושלים כשהסתערו הצלבנים ב-1099. בתחילת המאה ה-12 החלה יוקרתם של רוזני ברצלונה להתרומם עד כדי כך שלרוזני רוסיון לא נותרה ברירה אלא להישבע להם אמונים.

בשנת 1111 ירש רמון ברנגאר השלישי, רוזן ברצלונה, את הפייף של בסלו, אליו נוספה סרדניה ב-1117. אחיו הבלתי חוקיים ערערו על החזקה של רוסיון על ידי הרוזן האחרון שלה, ז'ירארד השני. כדי להבטיח שאחיו לא יירשו את שטחיו, השאיר בצוואתו ז'ירארד השני את כל אדמותיו לאלפונסו השני, מלך אראגון, שהשתלט עליהן ב-1172. תחת המלכים האראגוניים, הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית של האזור נמשכה, וקוליור, נמל פרפיניאן, הפך למוקד סחר ים תיכוני חשוב.

ככל שהכתרים הצרפתיים והאראגוניים התרחבו בשלטון, אזור רוסיון, שהיווה חלק מהגבול ביניהם, היה לעיתים קרובות אתר של סכסוך צבאי. על ידי הסכם קורביי (1258), לואי התשיעי, מלך צרפת ויתר רשמית על תביעות הריבונות שלו על רוסיון ולתואר הרוזן מברצלונה לכתר אראגון, מתוך הכרה במציאות בת מאות שנים.

חיימה הראשון, מלך אראגון חילץ את האיים הבלאריים מהמורים וצירף את איים אלו עם רוסיון כדי להקים את ממלכת מיורקה, שבירתה פרפיניאן. בשנת 1276, חיימה הראשון העניק את הממלכה הזו לבנו, שהפך לחיימה השני. המחלוקות הבאות של מונרך זה עם אחיו פדרו השלישי נוצלו על ידי פיליפ השלישי, מלך צרפת במריבה שלו עם פדרו השלישי על הכתר של שתי הסיציליות. פיליפ השלישי דגל בעניינו של חיימה השני והוביל צבא לתוך קטלוניה, אך, נסוג, ומת בפרפיניאן ב-1285. בהיעדר המשאבים להמשיך במאבק, חיימה התפייס עם אחיו פדרו, ובשנת 1311 ירש את הראשון בנו סאנצ' הראשון, או סנצ'ו הראשון, שייסד את הקתדרלה של פרפיניאן זמן קצר לפני מותו ב-1324. יורשו, חיימה השלישי, מלך מיורקה, סירב להישבע אמונים לפיליפ השישי, מלך צרפת על השלטון של מונפלייה, ופנה לפדרו הרביעי, מלך אראגון בבקשה לסיוע. פדרו לא רק סירב, אלא הכריז מלחמה וכבש את מיורקה ורוסיון ב-1344.

הרוזנות אוחדה כעת לנסיכות קטלוניה בתוך כתר אראגון, והיא נהנתה משלום עד 1462. באותה שנה, המחלוקות בין יוחנן השני מאראגון ובנו על כתר נווארה דרבנו את לואי האחד עשר, מלך צרפת לתמוך בחואן נגד נתיניו, שקמו במרד, מלחמת האזרחים הקטלאנית (1462–1472). הרוזנות, לאחר שהובטח כערבון ללואי עבור 300,000 כתרים, נכבש על ידי חיילים צרפתים עד 1493, כאשר שארל השמיני פינה את האזור כחלק מהסדר עם פרננדו הקתולי (בנו של חואן השני מאראגון).

כחלק ממלחמה רחבה יותר (מלחמות איטליה), צרפת וספרד התנגשו כאן בין 1496 ל-1498. בסופו של דבר הספרדים, בפיקודו האישי של פרננדו, לא רק שאבטחו את רוסיון אלא הצליחו לחדור לדרום צרפת לפני שהמלך הצרפתי החדש, לואי השנים עשר, חתם על הסכם גרנדה (1500).

שושלת הבסבורג השתלטה הן על כתר קסטיליה והן על כתר אראגון בשנת 1516 ושני הכתרים נשלטו לראשונה על ידי אותו אדם. זה היה תחת קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (הנקרא קרלוס הראשון, מלך ספרד), נכדם של המלכים הקתולים.

כאשר פרפיניאן הייתה נצורה על ידי כוחותיו של אנרי, הדופין הצרפתי ב-1542, התושבים היו נאמנים לקרל החמישי. פרפיניאן זכתה לתואר המלכותי של "פדליסימה" ("העיר הנאמנה ביותר").

כאשר הקטאלונים קמו נגד הכתר הספרדי ב-1640 (מלחמת הקוצרים), לואי השלושה עשר, מלך צרפת נכנס לסכסוך בצד הראשון. לאחר מלחמה ממושכת, חוזה הפירנאים (1659) חילק את נסיכות קטלוניה, והבטיח את רוסיון וחלק מהסרדניה (Cerdagne) לכתר הצרפתי, ויצר את המחוז הצרפתי רוסיון.

בחמישים השנים הבאות נעשה מאמץ משותף של לואי הארבעה עשר הן להבטיח את הנאמנות הפוליטית של נתיניו החדשים והן כדי לשנות את זהותם התרבותית. הואהצליח בראשון אך נכשל באחרון. מחוץ לבירה פרפיניאן, רוסיון נותרה קטלאנית מובהקת בהשקפה ובתרבות עד סוף המאה ה-19, כאשר התיעוש החל להחליף את הזהות הקטלונית בצרפתית.

במהלך המהפכה הצרפתית בוטלה פרובינציית רוסיון של Ancien Regime ובמקום זאת נוצר מחוז חדש, מחוז פירנה-אוריאנטל. מחוז זה מתאים בערך לרוסיון הישנה, בתוספת הקומארקה של Fenouillèdes Pyrénées-Orientales הוא השם שבו ידוע מחוז זה באופן רשמי בצרפת. השם הישן של רוסיון אכן תרם לאזור הצרפתי של לנגדוק-רוסיון.

מדיה וקבצים בנושא רוסיון בוויקישיתוף

• רוסיון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)