ארון (להט"ב)

עיינו גם בפורטל

פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, בהומואים, בטרנסג'נדרים ובביסקסואלים.

ארון הוא מושג מתחום הלהט"ב, המשמש כמטפורה לתיאור לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) שלא חשפו את הנטייה המינית או הזהות מגדרית שלהם. ביטוי זה נבע למעשה מהביטוי המוקדם יותר "יציאה מהארון" (במקור מאנגלית: Coming out of the closet ובקיצור Coming out).

רקע

בשלהי המאה ה-20 בארצות הברית, הפך "הארון" למטפורה מרכזית בחיי הלהט"בים, רעיון שבא לביטוי גם במושג יציאה מהארון. דימוי הארון מרמז על ההבדל שבין להיות "בתוך" הארון ו"מחוץ" לו, כאשר "בתוך הארון" יוצר לעיתים קרובות סטיגמה של חיים בשקר, לא מאושרים.^[1]

נטייה מינית אינה גלויה אצל תינוקות וילדים רכים, אלא מתגלה לאדם בשלבי המעבר שלו מילדות לבגרות. בחברה ההטרונורמטיבית, המניחה שהאדם הוא הטרוסקסואל עד שיוכח אחרת, נמצאים רוב הלהט"בים בארון, עד ליציאה אקטיבית שלהם מהארון והזדהות כלהט"בים. כפועל יוצא מכך, רוב הלהט"בים בחברה נמצאים בתחילת דרכם במצב של מעבר - passing - שלרוב נכפה עליהם ללא כוונה מראש, המחייב אותם להתנהגות שאינו תואמת את פנימיותם ואת זהותם. במקרים בהם לא ייחשפו ללגיטימציה תרבותית וחברתית, הם עלולים להישאר בארון אף זמן ממושך, דבר העלול לגרום למצוקה רגשית וסבל.

עד תום המחצית הראשונה של המאה העשרים, הייתה הומוסקסואליות אסורה ברוב מדינות המערב. הדבר התבטא, לדוגמה, בהנהגת קוד הייז המחמיר בארצות הברית בשנות השלושים, והמשיך בבהלת הלבנדר - רדיפת הומואים במוסדות הציבור האמריקאיים בשנות החמישים והשישים, במקביל למקארתיזם. להט"בים שרצו לעבוד למחייתם, להופיע בציבור באופן נורמטיבי, לשמור על קשר עם משפחתם, להיות עם חיי חברה בסיסיים ולחיות את חייהם, נדרשו לעבור כהטרוסקסואלים, להסתיר לחלוטין את זהותם, ולחיות בארון כל ימי חייהם. במקרים שונים נמשך הצורך להסתיר ולעבור כהטרוסקסואליים גם במחצית השנייה של המאה העשרים. מדיניות "אל תשאל, אל תספר" של הצבא האמריקאי, הייתה דוגמה למדיניות שעוגנה בחקיקה, בה נדרשו להט"בים לעבור כהטרוסקסואלים בתוך הצבא או כוחות הביטחון האמריקאים, ולהסתיר לחלוטין את זהותם כלהט"בים, על מנת שלא יפוטרו ולא ישוחררו בקלון מהשירות. מדיניות זו נהגה עד שנת 2011.

להט"בים מפורסמים שנאלצו לעבור כהטרוסקסואלים ולהעלים לחלוטין רמזים למשיכה חד מינית, היו, לדוגמה, ג'יימס דין ורוק הדסון. בשני המקרים היה המעבר מוצלח ביותר, וזהותם כלהט"בים התגלתה רק לאחר מותם.

מקור לשוני

השימוש בדימוי הארון במובן זה החל בארצות הברית בשנות ה-50 לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר האכיפה ההטרוסקסיסטית גברה. ”בשנים שלפני המלחמה (מלחמת העולם הראשונה) להט"בים... לא דיברו על יציאה ממה שאנחנו קוראים לו הארון הלהט"בי, אלא יציאה לתוך מה שהם כינו "החברה ההומוסקסואלית" או "העולם הגאה", עולם שאינו כה קטן, לא כה מבודד, לא... כה מוסתר כפי ש"הארון" מרמז”.^[2]

השפעות

בשלבים המוקדמים של תהליך פיתוח הזהות הלהט"בית, אנשים חשים מבולבלים ונבוכים. ב-1993, כתב העיתונאי והאקטיביסט מיכלאנג'לו סיניורילה (Michelangelo Signorile) את הספר "Queer in America" ("קוויר באמריקה"), בו הסביר את הנזק לאדם שבארון ולחברה בכלל כאשר הפרטים בה בארון.^[3] מודלים קלאסיים של התפתחות הזהות ההומוסקסואלית, ובפרט המודל של קאס, חזרו על טענה זו במדעי החברה.^[4] הארון הוא "עיצוב החיים באמצעות הסתרה" כאשר להט"בים מסתירים את הנטייה המינית והזהות המגדרית שלהם בחלק ניכר מקשריהם החברתיים, כגון משפחה, חברים, צבא ומקום העבודה.^[5]

מחקרים

כ-1% מהגברים הנשואים ו-0.2% מהנשים הנשואות קיימו מערכת יחסים חד-מינית במהלך השנה האחרונה.^[6] בנוסף, ע"פ המחקר, 26% מהנשים ו-28% מהגברים שציינו כי קיימו פעילות מינית חד-מינית, ציינו כי יש להם מערכת יחסים חד-מינית, אך לא מחשיבים את עצמם כלסביות, הומואים או ביסקסואלים.^[6] מחקר אחר מצא שהומואים נוטים יותר להיות בארון בקרב עמיתיהם לעבודה, הורים וקרובים-רחוקים יותר מאשר חברים ואחיות.^[7] זוגות חד-מיניים אשר בארון לא שבעי רצון כמו זוגות חד-מיניים אשר מחוץ לארון.^[8] מחקר נוסף מראה כי עבור לסביות, ככל שפחות אנשים יודעים על הנטייה המינית, כך גדלה החרדה, קטנה ההרגשה החיובית והביטחון העצמי שלה יהיה נמוך יותר.^[9] האתר Gay.com קובע, ע"פ דיווחים, כי לארוניסטים יש סיכוי גדול יותר להיות בקבוצת סיכון להתאבדות.^[10]

שימושים אחרים

משמעות מורחבת

המטפורה של הארון התרחבה לשימוש זהות או השתייכות לקבוצה השנויים במחלוקת (כגון דת, השתייכות פוליטית והתנהגות מינית לא-נורמטיבית או "קינקית" כ-BDSM ופטישים) שאדם שומר בסוד מחשש לרדיפות, הרחקה או מבוכה.^[11]^[12]^[13] יתר על-כן, נאו-פגנים וויקים אשר בוחרים שלא לחשוף את האמונות והמנהגים הדתיים שלהם אמורים להיות "בארון המטאטאים".

התייחסות למונח

אדם שבארון עלול להתייחס בצורה מבזה ל"ארון".
להיות "מחוץ הארון" או "להט"ב מוצהר" פירושו לא להסתיר את הנטייה המינית או הזהות המגדרית.
The Glass Closet (בארון זכוכית, Harlow, 2006) מתייחס למי שלא יכול לחיות מחוץ לארון, אפילו לפני עצמו, אבל אחרים יכולים לראות בבירור כי אותו אדם, למעשה, בארון.

ביקורת על המטפורה ארון

זיידמן ואח 'נ. אל. (Seidman et. al.) טען ב-1999 כי "הארון" נהפך למטפורה מיושנת בחייהם המודרניים של האמריקאים משתי סיבות:

הומוסקסואליות עוברת תהליך נורמליזציה בקרב החברה וכתוצאה מכך, הבושה והסודיות בעניין, לעיתים קרובות, במגמת ירידה.
למונח הארון הודבקו עם הזמן סטיגמה של צורת חיים מסוימת, אולם המציאות שונה מאדם לאדם.

מקורות

Chauncey, George (1994). Gay New York: Gender, Urban Culture, and the Making of the Gay Male World, 1890-1940. New York: Basic Books. Cited in Seidman 2003.
Humphreys, L. (1970). Tearoom Trade: Impersonal Sex in Public Places. Chicago: Aldine.
Kennedy, Elizabeth. "'But We Would Never Talk about It': The Structure of Lesbian Discretion in South Dakota, 1928-1933" in Inventing Lesbian Cultures in America, ed. Ellen Lewin (1996). Boston: Beacon Press. Cited in Seidman 2003.
Seidman, Steven (2003). Beyond the Closet; The Transformation of Gay and Lesbian Life. ISBN 0-415-93207-6.
Seidman, Steven, Meeks, Chet, and Traschen, Francie (1999), "Beyond the Closet? The Changing Social Meaning of Homosexuality in the United States." Sexualities 2 (1)

ראו גם

לקריאה נוספת

Epistemology of the Closet (reprinted 1992) by Eve Kosofsky Sedgwick, ISBN 0-520-07874-8.
Dossie Easton, Catherine A. Liszt, When Someone You Love Is Kinky, Greenery Press, 2000. ISBN 1-890159-23-9.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארון בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Seidman, Meeks, and Traschen (1999)
^ Chauncey 1994, emphasis added
^ re-released in 2003 by University of Wisconsin Press, ISBN 0-299-19374-8
^ Dank, 1971; Cass, 1984; Coleman, 1989; Troiden, 1989
^ Beyond the closet: the transformation of gay and lesbian life by Steven Seidman. Published by Routledge, 2002; ISBN 0415932068, 9780415932066.
^ ¹ ² Laumann, Edward O. (1994). The Social Organization of Sexuality: Sexual Practices in the United States. University of Chicago Press. p. 299.
^ Berger (1992)
^ Passing: impact on the quality of same-sex couple relationships. Berger (1990)
^ Coming out for lesbian women: its relation to anxiety, positive affectivity, self-esteem, and social support Jordan and Deluty (1998)
^ Gay.com News, Study: Closeted men at suicide risk Cath Pope, Gay.com Australia, May 4, 2007.
^ When Someone You Love Is Kinky by Dossie Easton, Catherine A. Liszt;, published by Greenery Turnaround, 2000; ISBN 1890159239, 9781890159238.
^ [1]
^ [2]

[1] Seidman, Meeks, and Traschen (1999)

[2] Chauncey 1994, emphasis added

[3] re-released in 2003 by University of Wisconsin Press, ISBN 0-299-19374-8

[4] Dank, 1971; Cass, 1984; Coleman, 1989; Troiden, 1989

[5] Beyond the closet: the transformation of gay and lesbian life by Steven Seidman. Published by Routledge, 2002; ISBN 0415932068, 9780415932066.

[survey-6] ¹ ² Laumann, Edward O. (1994). The Social Organization of Sexuality: Sexual Practices in the United States. University of Chicago Press. p. 299.

[7] Berger (1992)

[8] Passing: impact on the quality of same-sex couple relationships. Berger (1990)

[9] Coming out for lesbian women: its relation to anxiety, positive affectivity, self-esteem, and social support Jordan and Deluty (1998)

[10] Gay.com News, Study: Closeted men at suicide risk Cath Pope, Gay.com Australia, May 4, 2007.

[kink1-11] When Someone You Love Is Kinky by Dossie Easton, Catherine A. Liszt;, published by Greenery Turnaround, 2000; ISBN 1890159239, 9781890159238.

[kink2-12] [1]

[kink3-13] [2]

[1]