Get Back (שיר של הביטלס)

"Get Back" (מילולית: "חזור") הוא שיר של להקת הביטלס. השיר חובר על ידי פול מקרטני, על אף שלפי ההסכם בינו לבין ג'ון לנון הקרדיט הרשמי ניתן ללנון-מקרטני. השיר ראה אור ב-11 באפריל 1969 בגרסת תקליטון, עם השיר Don't Let Me Down כצד בי. על התקליטון נכתב שהוא של "הביטלס ובילי פרסטון" וזהו התקליטון היחיד של הלהקה הכולל שם של נגן אורח. בנוסף, השיר חתם את הופעת הביטלס על הגג ואת התקליט Let It Be. שם השיר הוא גם שם הפרויקט שיזם מקרטני במטרה להחזיר את הלהקה לשורשיה כלהקת הופעות ללא שימוש בהפקת אולפן. פרויקט זה הניב את האלבום Let It Be, את ההופעה על הגג, ואת שני הסרטים התיעודיים שתיעדו את החזרות: Let It Be וThe Beatles: Get Back. לאחר השיר בהופעה על הגג (הביצוע החי האחרון של שיר בתולדות הלהקה) אמר לנון "I'd like to say thank you on behalf of the group and ourselves, and I hope we passed the audition" ("ברצוני להודות בשמנו ובשם הלהקה, אני מקווה שעברנו את האודישן"). פיל ספקטור, שהפיק את התקליט Let It Be ושיבץ בו את השיר כרצועה החותמת את האלבום, הכניס אמירה זו של לנון גם לתקליט.

"Get Back"
סינגל בביצוע הביטלס בהשתתפות בילי פרסטון
מתוך האלבום Let It Be
יצא לאור 11 באפריל 1969
תאריך הקלטה 27-28 בינואר 1969
מקום הקלטה Apple, לונדון
סוגה רוק אנד רול, בלוז, מוזיקת רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד Don't Let Me Down
אורך

3:09 (גרסת אלבום)

3:13 (גרסת סינגל)
חברת תקליטים אפל רקורדס
כתיבה לנון-מקרטני
לחן ג'ון לנון, פול מקרטני עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה

ג'ורג' מרטין, גלין ג'ונס (גרסת סינגל)

פיל ספקטור (גרסת אלבום)
כרונולוגיית סינגלים של הביטלס
"Hey Jude"
(1968)
"Get Back"
(1969)
"The Ballad of John and Yoko"
(1969)
כרונולוגיית סינגלים של בילי פרסטון
"Hey Brother"
(1968)
"Get Back"
(1969)
"That's the Way God Planned It"
(1969)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כתיבה והפקה

עריכה

באופן יוצא דופן, כתיבת השיר תועדה לפרטיה בסרט The Beatles: Get Back. הלחן של הפזמון נולד מתוך אלתור של מקרטני באולפני טוויקנהאם ב-7 בינואר 1969, כאשר ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר מאזינים ובהמשך מצטרפים ובונים יחד את המהלך ההרמוני וחלק מן המילים. בהמשך הביא מקרטני לחזרות את הבית השני של השיר. חלק מהגרסאות באולפן כללו מלל פרודי ומחאתי נגד תביעותיו הלאומניות של חבר הפרלמנט אנוך פאוול (אנ') נגד הגירה מפקיסטן לבריטניה.[1]

בילי פרסטון הצטרף כקלידן לחזרות ולהקלטות ב-22 בינואר. למחרת הוקלטו עשרה טייקים של השיר ועוד 14 טייקים ב-27 בינואר, בגרסה שכללה סיומת ארוכה לאחר סיום השיר. טייק 11 מאותו יום נחשב למהודק ביותר (אף שלא כלל את הסיומת) והוא נלקח לתקליט Let It Be... Naked (גרסה של התקליט מ-2003 ללא ההפקה הכבדה של פיל ספקטור). הרצועה המופיעה בתקליטון הורכבה על ידי מקרטני והטכנאי גלין ג'ונס (אנ') מטייק 11 אליו הוצמדה סיומת שהוקלטה ביום ההקלטות של ה-28 בינואר.

הקלטת השיר הנשמעת בסרט Let It Be נערכה מתוך הקלטות ההופעה של הביטלס על גג אולפני אפל ב-30 בינואר. השיר בוצע בהופעה במלואו שלוש פעמים, כאשר הביצוע האחרון נקטע עקב הגעת המשטרה למקום. הקלטת ביצוע זה, השלישי והקטוע, שולבה בתקליט Anthology 3.

את הרצועה החותמת את האלבום Let It Be ערך פיל ספקטור על סמך הקלטת המאסטר של טייק 11 מ-27 בינואר עם שינויים בסאונד וללא הסיומת, כשבמקומה הכניס את הודעתו המבודחת של לנון מסוף ההופעה על הגג ("I hope we passed the audition").

הסרט The Beatles: Get Back מ-2021 קודם באמצעות שחרור הקלטת טייק 8, הכולל דיבור של מקרטני על קצב השיר במהלך הפזמון האחרון "It's five o'clock ... your mother's got your tea on".[2] כן שוחרר ליו-טיוב טייק 19 בו מקרטני "מדבב" במהלך הסיומת את גיבורי השיר לורטה וג'ו-ג'ו.

נגנים

עריכה
  • פול מקרטני - גיטרה בס ושירה
  • ג'ון לנון - גיטרה מובילה וקולות
  • ג'ורג' האריסון - גיטרה וקולות
  • רינגו סטאר - תופים
  • בילי פרסטון - פנדר רודס

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה