LVM-3

וLVM-3 משגר לוויינם פותח על יד הארגון ההודי לחקר החלל

LVM-3 (קיצור של Launch Vehicle Mark-3, עד לשנת 2022 - GSLV Mk III) הוא משגר לוויינים וחלליות רב שלבי שפותח על ידי הארגון ההודי לחקר החלל ומשמש לשיגור לוויינים כבדים של הודו ולקוחותיה.

LVM-3
משגר בשיגור
משגר בשיגור
ייעוד שיגור לוויינים
יצרן הארגון ההודי לחקר החלל
ארץ ייצור הודוהודו הודו
היסטוריית שיגורים
סטטוס בשימוש
אתרי שיגור מרכז החלל סאטיש דאוון
שיגורים 7
הצלחות 7
שיגור ראשון 5 ביוני 2017
יכולת
מטען ל־LEO 10,000 ק"ג
מטען ל־GTO 4,000 ק"ג
מידע נוסף
גובה 25 מטר
קוטר 3.2 מטר
משקל 236,000 ק"ג
שלבים 3
מאיץ ראשון S200
קוטר 3.2
דחף 5,150 קילו־ניוטון
זמן בעירה 128 שניות
דלק HTPB
שלב שני L110
קוטר 4
מספר מנועים 2
דחף 1,598 קילו־ניוטון
זמן בעירה 293 שניות
דלק UDMH / N2O4
שלב שלישי C25
קוטר 4
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק מוצק
דחף 186 קילו־ניוטון
זמן בעירה 442 שניות
דלק LOX / LH2

מתקני השיגור של המשגר נמצאים במרכז החלל סאטיש דאוון הממוקם בחוף הדרום־מזרחי של הודו. לצורכי שיגור הותאם כן שיגור SLP.

המשגר יכול להביא מטען של 10,000 ק"ג למסלול לווייני נמוך או 4,000 ק"ג למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי. הוא מיועד לשיגורי חלליות לכיוון הירח, מאדים ונגה. כמו כן הוא ישיש המשגר לטיסות מאוישות עתידיות של הודו.

היסטוריה

עריכה

הפיתוח החל בתחילת המאה ה-21 עם תכנון לבצע את השיגור הראשון בשנת 2010. עקב בעיות טכניות הפיתוח לקח זמן יותר מהצפוי.

בדיקות ראשונות נחלו בשנת 2010. בשנת 2014 בוצע טיסה תת-מסלולית. לאחר ביצוע מוצלח של טיסה זו הוחלט לבצע מספר שינויים.

בשנת 2017 בוצע שיגור מוצלח ראשון שהיה מוכרז כשיגור ניסיון. בשנת 2019 בעזרת המשגר שוגרה גשושית צ'אנדריאן 2 לכיוון הירח.

בשנת 2022 בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה חברה OneWeb הפסיקה שיגוריה בעזרת משגרים רוסים והחלה שיגורים בעזרת משגר LVM-3.

בשנת 2023 שוגרה גשושית צ'אנדריאן 3.

לשנת 2024 מתוכננים שיגורים לא מאוישים של חללית מאוישת הודית.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא LVM-3 בוויקישיתוף